יום רביעי, 11 באוקטובר 2017

לישון את כל הלילה

לא, אין לי תינוק.
למרות זאת, אני מתעורר כמעט כל שעה.

כדי להשתין.
אחרי שנמאס לי לקום מהמיטה ולהעיר את בת זוגי, החלטתי להשתמש בחיתולים.

הבעיה הייתה גם במשך היום, אך כאן היה קל יותר להתמודד עם הבעיה.
cבזמנו, ביום נהגתי לתחוב מגבת לתחתונים כך שהבריחות נספגו בה.
במשך יותר מ-30 שנה השתמשתי בחיתולים למיניהם, זה אמנם פתר את הירידה מהמיטה אבל בכל זאת נאלצתי להתעורר.
די נמנעתי מלשתף את הרופא וחשבתי שזה הכי טוב בשבילי.

בעית השתן רק החמירה וקרה לי לא פעם ש"ברח לי" ולא הצלחתי לעצור, כך שנאלצתי ללבוש חיתול גם ביום.
אחרי שדי נמאס לי עניין החיתולים, וגם העלויות החלו להכביד, שאלתי את הרופא באם קופת החולים מסייעת בהנחה על החיתולים.
כאן התחלתי בטיפול בעזרת הרופא.
בתחילה, קיבלתי כדורים שהיו אמורים להפחית את ייצור השתן ובכך להוריד את מספר הפעמים בהם נאלצתי להתעורר.
ככל שחלף הזמן והשפעת הכדורים הייתה אפסית, גם בכדורים מסוג שונה וטיפול בתרופות סבתא ו"אלטרנטיביות", נשלחתי ליעוץ אצל רופא אורולוג.

הוא הציע לי שימוש בפנרוס, שזה למעשה מעין קונדום עם צינורית המתחברת לשקית איסוף. כך יכולתי להסתובב במשך היום ללא דאגות.
במקביל נשלחתי לבצע בדיקות למיניהן.
כמסקנות מהבדיקות נמצא שהשלפוחית שלי "לא משתפת פעולה" ומגיבה שלא כמצופה וכלל לא מתרוקנת.

האורולג הציע כי אנקז את השלפוחית בעזרת צנתר 4 פעמים ביום כדי לרוקנה ולהמנע מהצפתה ובריחת שתן.
האחות הדריכה אותי כיצד להחדיר ולהשתמש בצנתר.
זה אכן גרם להפסקת ה"בריחות" ביום והרגשתי פחות לחץ בשלפוחית.
אבל בלילה המשכתי להתשתמש בפנרוס.
בביקורות אצל האורולוג העליתי את הבעיה, הוא הציע כי אשתמש בקטטר תקופתי וכך אנקז את השתן מבלי שליטה לתוך שקית איסוף.
היות וכבר הייתי מנוסה בהחדרת והוצאת הקטטר וגם הכרתי את ההרגשה, נותר לאחות ללמד אותי כיצד לנפח את הבלון המקבע את הקטטר בתוך השלפוחית.
להפתעתי, הכנסת והוצאת הקטטר הייתה קלה יותר וכלל לא הרגשתי את קיומו.
עד שהתחילו זיהומים חוזרים והרופא המליץ לחזור לפנרוס וצינתור.
כיום חזרתי להשתמש בפנרוס ליום וללילה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה