יום רביעי, 11 באוקטובר 2017

סדר במוצרים

לכל אחד מתאים מוצר לפי הבעיה שלו.
למה הכוונה ?
אי שליטה על השתן מתחלקת למספר אפשרויות כפי שפירטתי בעבר.
קצת לסבר את התופעה.
למעשה, קיימת קטגוריה נוספת של לבישת חיתול מרצון.
הדבר נפוץ בעיקר בסין (לגלול לכתבה השניה) ובארצות הברית.
נסיעות ארוכות ועבודה שאינה מאפשרת הליכה לשרותים מביאות את האנשים ללבוש חיתול.
בנסיעות ארוכות בכבישים שלא תמיד ניתן לעצור בצד מחשש לסיכון חיים לובשים לרוב כל נוסעי הרכב ובעיקר הילדים חיתול.
לא פעם, הורים הדואגים לבריאות ילדיהם שולחים את הילדים לבי"ס לבושים בחיתול תחת מכנסיהם כדי להימנע מזיהום בשרותים הציבוריים.
אי שליטה על השתן עשויה להתרחש בכל גיל בכל סוגי הרמות.
כפי שכבר ציינתי, אין צורך להתבייש ויש לפנות לפתרונות הזמינים כמו גם לייעוץ רפואי.
על החיתולים אין כמעט מה להוסיף, מי מאיתנו לא חותל מיום לידתו עד ש"נגמל" ?.
אלא שהחיתול יכול למעשה להיות פתרון גם לילדים, מתבגרים ומבוגרים כמו גם ל"גיל השלישי".
כיום מפורסמים תחתונים סופגים שהם למעשה חיתול עם ספיגה מועטה מאד לכאלה המאבדים שתן במאמץ או בצחוק והם לא מתאימים למי שמאבד שתן בכמויות.
עבור זה קיים החיתול אשר לפי הבטחות היצרנים מסוגל לספוג כמעט 4 ליטר (תלוי ביצרן ובדגם), כאשר שלפוחית שתן ממוצעת מסוגלת לאגור כחצי ליטר.
אין צורך ללבוש חיתול עם ספיגה מקסימלית, לרוב חיתולים אלה עבים במיוחד וכאשר הם ספוגים לחלוטין, משקלם גורם לאי נוחות משמעותית.
עדיף ללבוש חיתול ברמת ספיגה כזו המאפשרת החלפתו בזמן לפני שידלוף.
בלילה כמויות השתן משתנות לפי ייצור השתן, אך עקב הזמן שאנו שוהים במיטה יש לשקול שימוש בחיתול המיועד ללילה שלם (חיתולים מסוג over Night).
ציון הטיפות אינו אחיד. אצל יצרנים שונים מספר הטיפות נמדד באופן שונה, חלקם מודדים בסקלה של 1-6 טיפות וחלקם בסקלה של 1-10 טיפות. חיתול 4 טיפות של יצרן אחד אינו דומה לחיתול 4 טיפות של יצרן אחר.
בגימור החיצוני של החיתול החלו היצרנים להשתמש בשכבה נוספת המשווה לחיתול "דמוי בד", שכבה זו אינה משנה את רמת הספיגה והחיתולים בגימור "דמוי הבד" זהים לחיתולים בגימור ניילון. ההבדל רק בכך שחיתולי הניילון רועשים מעט יותר.

לישון את כל הלילה

לא, אין לי תינוק.
למרות זאת, אני מתעורר כמעט כל שעה.

כדי להשתין.
אחרי שנמאס לי לקום מהמיטה ולהעיר את בת זוגי, החלטתי להשתמש בחיתולים.

הבעיה הייתה גם במשך היום, אך כאן היה קל יותר להתמודד עם הבעיה.
cבזמנו, ביום נהגתי לתחוב מגבת לתחתונים כך שהבריחות נספגו בה.
במשך יותר מ-30 שנה השתמשתי בחיתולים למיניהם, זה אמנם פתר את הירידה מהמיטה אבל בכל זאת נאלצתי להתעורר.
די נמנעתי מלשתף את הרופא וחשבתי שזה הכי טוב בשבילי.

בעית השתן רק החמירה וקרה לי לא פעם ש"ברח לי" ולא הצלחתי לעצור, כך שנאלצתי ללבוש חיתול גם ביום.
אחרי שדי נמאס לי עניין החיתולים, וגם העלויות החלו להכביד, שאלתי את הרופא באם קופת החולים מסייעת בהנחה על החיתולים.
כאן התחלתי בטיפול בעזרת הרופא.
בתחילה, קיבלתי כדורים שהיו אמורים להפחית את ייצור השתן ובכך להוריד את מספר הפעמים בהם נאלצתי להתעורר.
ככל שחלף הזמן והשפעת הכדורים הייתה אפסית, גם בכדורים מסוג שונה וטיפול בתרופות סבתא ו"אלטרנטיביות", נשלחתי ליעוץ אצל רופא אורולוג.

הוא הציע לי שימוש בפנרוס, שזה למעשה מעין קונדום עם צינורית המתחברת לשקית איסוף. כך יכולתי להסתובב במשך היום ללא דאגות.
במקביל נשלחתי לבצע בדיקות למיניהן.
כמסקנות מהבדיקות נמצא שהשלפוחית שלי "לא משתפת פעולה" ומגיבה שלא כמצופה וכלל לא מתרוקנת.

האורולג הציע כי אנקז את השלפוחית בעזרת צנתר 4 פעמים ביום כדי לרוקנה ולהמנע מהצפתה ובריחת שתן.
האחות הדריכה אותי כיצד להחדיר ולהשתמש בצנתר.
זה אכן גרם להפסקת ה"בריחות" ביום והרגשתי פחות לחץ בשלפוחית.
אבל בלילה המשכתי להתשתמש בפנרוס.
בביקורות אצל האורולוג העליתי את הבעיה, הוא הציע כי אשתמש בקטטר תקופתי וכך אנקז את השתן מבלי שליטה לתוך שקית איסוף.
היות וכבר הייתי מנוסה בהחדרת והוצאת הקטטר וגם הכרתי את ההרגשה, נותר לאחות ללמד אותי כיצד לנפח את הבלון המקבע את הקטטר בתוך השלפוחית.
להפתעתי, הכנסת והוצאת הקטטר הייתה קלה יותר וכלל לא הרגשתי את קיומו.
עד שהתחילו זיהומים חוזרים והרופא המליץ לחזור לפנרוס וצינתור.
כיום חזרתי להשתמש בפנרוס ליום וללילה.